לאווירה מתאימה - קליק :-)
באחד הימים חשקה נפשי בארוחת צהריים פחמימתית ונימוחה. במקרר נמנמו בנחת פירה בן יומיים ומגוון ירקות. התייעצות אסמסית העלתה שאם אשדך את הנ"ל עם ביצים, פירורי לחם וגבינה קשה כלשהי תהיה פה יופי של פשטידה. יופי ! בדיוק מה שרציתי. השחמתי בצל, שום, פטריות, זוקיני, חצילים ופלפל, הוספתי גם רסק עגבניות וערבבתי הכל יחד עם הפירה, הביצים , פירורי פנקו וגבינה מגוררת. התבנית הוכנסה אחר כבוד לטוסטר אובן.
בקיצור נמרץ, אכלתי דברים טעימים מזה בחיי. באריכות יתרה - למאפה הלא מוגדר היה טעם ומרקם של שבבי פלסטיק.
למחרת היום החלטתי לפצות את עצמי על עוגמת הנפש ולהכין מרק ירקות מלא כל טוב. בהיעדר כל-טוב, המרק הוגדר מחדש כמרק ירקות מלא כל-מה-שיש-במקרר . מכיוון שפשטידת הנעליים של יום אתמול גבתה קורבנות קשים, נשארתי עם בצל אחד, שורש פטרוזיליה, שורש סלרי, גבעולי סלרי ,פלפל חריף והרבה גזרים.
"באין ציפור שיר, גם עורב ייהפך לזמיר !" חיזקתי לי את הביטחון הירוד.
שרפו לי קצת הידיים ונרטבו לי העיניים כשקצצתי את הפלפל החריף, אבל החלטתי לזרום עם זה תוך שינון לעצמי "תחשבי טוב - יהיה טוב". הכל הוקפץ קלות בשמן זית, בבית התפשט ריח טוב ואני התמלאתי שמחה בל תתואר - המוג'ו שלי חזר אלי !!!
באנרגיות מתפרצות רצתי לגינה בגשם שוטף וקטפתי מכל הבא ליד : פטרוזיליה, טימין, אורגנו, זעתר, דשא, בזיליקום, רוזמרין, אלת המסטיק וקצת בוץ. חדוות הקיצוץ עלתה בי, והמון עלים ירוקים התווספו לסיר.
גם מלח ופלפל הוספתי, ופפריקה וגם קצת חוואייג' למרק.
"גאון קולינרי. תגלית גסטרונומית. זה מה שאת" ליטפתי לעצמי את האגו, "את בכלל לא צריכה להשתתף במאסטר שף, כי בעצם כבר זכית !".
כשהרמתי את המכסה הארומה הציפה את נחיריי הרוטטים מציפיה , הכנתי לי קערה מנוקדת באדום-לבן וקליתי קורטונים ביתיים . טוסקנה זה כאן.
החשד התחיל להתעורר כשבטעימה קטנה מהנוזל הלשון שלי החלה לצרוב. אולי חסר משהו ? בהנחה שגם אם חסר, המקרר כבר מרוקן לחלוטין החלטתי לטחון את המרק. הכל ייטמע בהכל ויהיה בסדר. אני אחשוב טוב ויהיה טוב.
טחנתי.
לא עזר.
הצבע הזכיר את המיץ של הזבל.
הטעם הזכיר מי אש.
ואני הזכרתי לעצמי שלמקרה חירום, יש במקפיא שניצל תירס.
מרק ירקות אל-כשל
משתתפים : כל דרי המקרר והסלסלה שמעל מכונת הכביסה , להלן
בצל סגול
2 שיני שום כתושות
שורשים למיניהם
גבעולי סלרי
גמבה אדומה אחת
פלפל חריף אחד (כאן כדאי לעצור ולטעום - אם הפלפל אלים במיוחד, משתמשים רק בחצי)
2 גזרים קלופים וקצוצים
תפוח אדמה
בטטה
סלסלת פטריות
פטריות מיובשות (עדיף פורצ'יני)
פטרוזיליה
טימין
מטגנים את כל הכבודה במעט שמן זית, מוסיפים מים ומביאים לרתיחה. כשהמים רותחים מוסיפים קופסה קטנה של רוטב עגבניות לבישול (תגלית חדשה ונהדרת. אני משתמשת בזה של חברת טל, בטח יש עוד), ותבלינים.
כחובבת טעמים חזקים אני מוסיפה מלח, פלפל שחור, פפריקה (מתוקה וחריפה), כמון וממש מעט סוכר (כרבע כפית), וחצי כפית אבקת מרק בטעם עוף או אבקת מרק בצל. אפשר לזרוק פנימה גם שני גרגרי פלפל אנגלי.
מנמיכים אש , מכסים ומחכים.
כשהגזרים רכים - אפשר לטחון (לאוהבי המרקים הטחונים) או לאכול ככה.
אני נותנת למרק הזה ציון 9 בסולם קרוקומבוש (אחרי מרק הערמונים שלי, עם תועפות החמאה והקלוריות).
באחד הימים חשקה נפשי בארוחת צהריים פחמימתית ונימוחה. במקרר נמנמו בנחת פירה בן יומיים ומגוון ירקות. התייעצות אסמסית העלתה שאם אשדך את הנ"ל עם ביצים, פירורי לחם וגבינה קשה כלשהי תהיה פה יופי של פשטידה. יופי ! בדיוק מה שרציתי. השחמתי בצל, שום, פטריות, זוקיני, חצילים ופלפל, הוספתי גם רסק עגבניות וערבבתי הכל יחד עם הפירה, הביצים , פירורי פנקו וגבינה מגוררת. התבנית הוכנסה אחר כבוד לטוסטר אובן.
בקיצור נמרץ, אכלתי דברים טעימים מזה בחיי. באריכות יתרה - למאפה הלא מוגדר היה טעם ומרקם של שבבי פלסטיק.
למחרת היום החלטתי לפצות את עצמי על עוגמת הנפש ולהכין מרק ירקות מלא כל טוב. בהיעדר כל-טוב, המרק הוגדר מחדש כמרק ירקות מלא כל-מה-שיש-במקרר . מכיוון שפשטידת הנעליים של יום אתמול גבתה קורבנות קשים, נשארתי עם בצל אחד, שורש פטרוזיליה, שורש סלרי, גבעולי סלרי ,פלפל חריף והרבה גזרים.
"באין ציפור שיר, גם עורב ייהפך לזמיר !" חיזקתי לי את הביטחון הירוד.
שרפו לי קצת הידיים ונרטבו לי העיניים כשקצצתי את הפלפל החריף, אבל החלטתי לזרום עם זה תוך שינון לעצמי "תחשבי טוב - יהיה טוב". הכל הוקפץ קלות בשמן זית, בבית התפשט ריח טוב ואני התמלאתי שמחה בל תתואר - המוג'ו שלי חזר אלי !!!
באנרגיות מתפרצות רצתי לגינה בגשם שוטף וקטפתי מכל הבא ליד : פטרוזיליה, טימין, אורגנו, זעתר, דשא, בזיליקום, רוזמרין, אלת המסטיק וקצת בוץ. חדוות הקיצוץ עלתה בי, והמון עלים ירוקים התווספו לסיר.
גם מלח ופלפל הוספתי, ופפריקה וגם קצת חוואייג' למרק.
"גאון קולינרי. תגלית גסטרונומית. זה מה שאת" ליטפתי לעצמי את האגו, "את בכלל לא צריכה להשתתף במאסטר שף, כי בעצם כבר זכית !".
כשהרמתי את המכסה הארומה הציפה את נחיריי הרוטטים מציפיה , הכנתי לי קערה מנוקדת באדום-לבן וקליתי קורטונים ביתיים . טוסקנה זה כאן.
החשד התחיל להתעורר כשבטעימה קטנה מהנוזל הלשון שלי החלה לצרוב. אולי חסר משהו ? בהנחה שגם אם חסר, המקרר כבר מרוקן לחלוטין החלטתי לטחון את המרק. הכל ייטמע בהכל ויהיה בסדר. אני אחשוב טוב ויהיה טוב.
טחנתי.
לא עזר.
הצבע הזכיר את המיץ של הזבל.
הטעם הזכיר מי אש.
ואני הזכרתי לעצמי שלמקרה חירום, יש במקפיא שניצל תירס.
מרק ירקות אל-כשל
משתתפים : כל דרי המקרר והסלסלה שמעל מכונת הכביסה , להלן
בצל סגול
2 שיני שום כתושות
שורשים למיניהם
גבעולי סלרי
גמבה אדומה אחת
פלפל חריף אחד (כאן כדאי לעצור ולטעום - אם הפלפל אלים במיוחד, משתמשים רק בחצי)
2 גזרים קלופים וקצוצים
תפוח אדמה
בטטה
סלסלת פטריות
פטריות מיובשות (עדיף פורצ'יני)
פטרוזיליה
טימין
מטגנים את כל הכבודה במעט שמן זית, מוסיפים מים ומביאים לרתיחה. כשהמים רותחים מוסיפים קופסה קטנה של רוטב עגבניות לבישול (תגלית חדשה ונהדרת. אני משתמשת בזה של חברת טל, בטח יש עוד), ותבלינים.
כחובבת טעמים חזקים אני מוסיפה מלח, פלפל שחור, פפריקה (מתוקה וחריפה), כמון וממש מעט סוכר (כרבע כפית), וחצי כפית אבקת מרק בטעם עוף או אבקת מרק בצל. אפשר לזרוק פנימה גם שני גרגרי פלפל אנגלי.
מנמיכים אש , מכסים ומחכים.
כשהגזרים רכים - אפשר לטחון (לאוהבי המרקים הטחונים) או לאכול ככה.
אני נותנת למרק הזה ציון 9 בסולם קרוקומבוש (אחרי מרק הערמונים שלי, עם תועפות החמאה והקלוריות).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה